מה זה יעוץ קריירה?

לאחרונה אני שואלת את עצמי מה זה בכלל יעוץ קריירה. קצת מצחיק יחסית לעובדה שאני עושה את זה באופן לא פורמלי מעל עשור, ובאופן פורמלי חצי שנה.

תכלס, המטרה של ייעוץ קריירה היא לעזור לאדם לחבר את העבר, ההווה והעתיד שלו ולשקול כיצד אפשרויות בחירה נגישות עשויות להתאים לחיים שהוא חי כרגע או מעוניין לחיות. סוג של "דעי מאין באת ולאן את הולכת ולפני מי את עתידה ליתן דין וחשבון" רק אולי בשינוי הסדר, כי את החשבון במקרים האלו האדם מגיש לעצמו תוך כדי.

קיימות גישות שונות. העתיקות שנולדו בתחילת המאה ה 20, עושות מעין "התאמה מכנית" בין האדם לתפקיד", סטייל מבחן "הולנד", משתמשים בהן עד היום כי מניחים שאישיות זה דבר קבוע שאינו משתנה. גישות מתקדמות יותר מסתכלות גם על השפעת הסביבה, ועל בסיס זה מנסים למשל לקדם באופן אקטיבי את הפריפריה כי ברור שמי שנמצאים שם מקבלים פחות הזדמנויות. הגישות החדשות ביותר מסתכלות על היכולת של האדם לשנות את עצמו ואת הסביבה שלו. כל גורו שכותב היום חצי מילה מדבר בדיוק על זה, גישה שמעודדת אותנו, אבל רחוקה מלהיות כל הסיפור.

אפשר להכליל ולהגיד שכל הגישות לייעוץ קריירה, מורכבות בערך מאותם שלושה חלקים.

1. העבר. מי אני ומה עשיתי. מנסים להבין מי האדם ומה היה מסלול הקריירה שלו. אפשר לבדוק את מבנה האישיות שלו, אינפורמציה שמבוססת על העבר וההנחה שהאישיות היא דבר יציב שאינו משתנה לאורך הזמן. מסתכלים על קורות החיים, הלינקדאין, ואפשר גם לשאול על הילדות והתיכון כדי להבין מה היכולות, הכישורים והנסיון. פרקטי מאוד לשבור את קורות החיים לחתיכות קטנות של תפקידים, לתמונה עשירה ממנה נוכל לקבל רעיונות למסלולים אחרים שהיו אפשריים (רמז - בסוף התהליך נרכיב בחזרה את החלקים עם דגשים שיותר מתאימים לעתיד). מה האדם אוהב לעשות או ללמוד? איפה המקומות בהם הוא "בזרימה". מה הערכים שלו? חשוב גם לדבר על הזהות, שהיא יותר דינמית מאישיות. כמעט כל מי שמתחילים עבדה חדשה אחרי תואר יעברו שינוי זהות מסטודנטים למשהו אחר, שינוי בזוגיות יכול להיות דרמטי בבניית הזהות המקצועית שלנו, ועליה לארץ היא הכי כזאת.

2. ההווה. איפה אני היום ומה הצומת הנוכחית. מה האפשרויות שעומדות בפני האשה בעולמות העבודה והלימודים. מחפשים מה קיים ורלוונטי, בהתחשב במה שאנחנו יודעים עליה, לא רק האישיות אלא גם הזהות. יש מצב שיש מעבר ונבנית זהות חדשה. מה האילוצים שעומדים בפניה? יש דברים עליהם לא תרצה לוותר, למשל היום חשוב מאוד האיזון בין החיים לעבודה, שמו חשוב למצוא עבודה עם משמעות. נוכל לפסול לא מעט אופציות. אולי את כולן. מה בעצם ההחלטה העומדת על הפרק. לעיתים קרובות מי שמגיעה לייעוץ חושבת שיש לה החלטה מסוימת ובירור מעלה שיש עוד אופציות, כמו למשל לא חייבים לבחור בין א' ל-ב', אפשר גם לעשות כמה דברים במקביל.

3. העתיד. מה יהיה ולאן אני הולך. מסתכלים על העתיד בכמה דרכים. פעם אחת, איפה האדם רוצה להיות בעתיד, מה המסלול המתאים. מה הזהות שהוא בונה ויוכל לחזק בעתיד. פעם שניה מסתכלים על עתיד עולם הלימודים והעבודה. לא די למצוא עבודה שתתאים עכשיו, אלא כזו שתוכל גם להתאים ולהציע מסלול שיתאים גם מעבר לתפקיד אחד קדימה. פעם היינו שואלים "איפה תרצה להיות עוד עשר שנים?" היום נדבר על זמנים קצרים יותר מצד אחד, כי גם עוד חמש שנים קשה לצפות אם העיסוק הנוכחי יהיה מבוקש. במקביל למדנו גם לחזור ולשאול על זמנים ארוכים יותר, כי הם קשורים לערכים ולצרכים שלאחרונה אנחנו לוקחים עליהם יותר אחריות. כמו הצורך להגיע לאיתנות פיננסית, כי יודעים שהפנסיה לעולם לא תגיע. תמיד הסתכלנו על מגמות בעולם העבודה, היום זה חשוב מתמיד כי השינויים מהירים יותר, והמהפיכה הנוכחית של ה AI לא תפסח עלינו.

למה בערך שלושה חלקים? קודם כל מדובר באיטרציות. תובנות מהחשיבה על ההחלטה ישפיעו גם על מה שיקבל תשומת לב מהעבר, והמחשבות על העתיד יכולות לשנות את הגדרת ההחלטה. חוץ מזה, חשובות ההתקדמות, ההפנמה והעשיה של מה שהוחלט לגבי העתיד. כמו ביעוץ אסטרטגי, זה אולי השלב הכי קשה.

את שלושת החלקים אפשר להדגים בפגישת ייעוץ שעשיתי לאחרונה.

הגיע גבר צעיר, שמתכנן עוד שנתיים לעשות עליה מארה"ב, אחרי שיסיים שם את לימודי המשפטים. הבטחון התעסוקתי הנחה אותו כי תכנן לעבוד כאן כעורך דין שיתן שירותי משפט אמריקאי לחברות ישראלית. נכון להיום הוא לא מת על הלימודים ולא בטוח שיהיה ביקוש לשירות הזה.

חלק ראשון - מי אני ומה עשיתי. עברנו יחד על השאלון שמילא לקראת פגישת הזום. לפי דבריו הוא לא מתלהב משום קריירה, הוא לא יזם, ואולי מכירות או שיווק לא יתאימו לו כי הוא טיפוס די מופנם. החברים מציעים לו אולי לכתוב קוד, אבל הוא לא מתחבר. דברים שהוא באמת אוהב - אירוח, עבודה עם אנשים ואולי חינוך - הוא לא ניסה לחבר לקריירה, כי להערכתו לא יוכל להרויח מספיק, או שיהיה קשה מאוד להגיע בתוכם למשרות שיאהב. החזרנו בשלב הזה את כל הדברים לתמונה, כלומר שינינו קצת את הסיפור שעד היום סיפר לעצמו. גם הבנו מהאהבה שלו לארגון אירועים, שהוא די אוהב לעשות פרויקטים, דיסציפלינה קיימת ופורמלית שאפשר בקלות ללמוד, ותוסיף לו מיומנות רלוונטית לעולם העבודה.

חלק שני - איפה אני היום ומה הצומת. הבחור מתלבט בין שתי אופציות. האחת היא המשך המסלול בתנאי שקיים סיכוי גדול שיוכל למצוא בו עבודה. השניה היא לזנוח את התואר (היקר), לעלות עכשיו לארץ, לעבוד על בסיס האנגלית בשיווק, מכירות או הוראה, ובהמשך ללמוד לתואר אחר, אולי גם לכתוב קוד. אז מה קורה בעולם העבודה המשפטי בתחומי ההיטק היום בישראל? כתבה מהימים האחרונים מדברת בדיוק על המחירים שהפגיעה המסיבית בהייטק מתחילה לגבות גם מנותני השירותים, כמו המשרדים הגדולים (והקטנים) של עורכי הדין. אופס, הוא לא ידע. כדאי שייפגש עם אנשים שיש להם פרספקטיבה בדיוק על הנושא הזה ויבין לעומק, כי זה די מדגדג את ההחלטה.

חלק שלישי - מה יהיה ולאן אני הולך? נתחיל במה שפשוט, אם הוא לא מתחבר לכתיבת קוד ואין שום עדות שיהיה מפתח מצוין, זה כיוון שאפשר בקלילות למחוק. אפילו אם מי שהציעו את זה הם החברים הכי טובים, שבמקרה או לא גם מאוד טובים בכתיבת קוד. אם ילמד בארץ זה יהיה באנגלית, ובעצם יעזור לו גם להשתלב כאן חברתית. הוא שוקל תואר שני במשפטים וטכנולוגיה. מעניין. עדיין, הוא אוהב לעבוד עם אנשים ולעשות למענם. אולי יש כיוון נוסף בו עשוי להיות לו סיפוק גדול יותר, הזדמנויות שלא חשב עליהן? אפשר להיות מופנם ועדיין לעבוד עם אנשים ולהרוויח מצוין. תחשבו על פסיכולוגים, חלק מהאנשים שעובדים בסביבות חינוכיות, והיזמים השקטים שפתחו מקום אירוח בהודו וכולם אוהבים לשהות במחיצתם. לפחות בכל התחומים הטיפוליים יש ביקוש אדיר שכנראה יגבר. הלחץ, אי הודאות והסטרס בו נמצא כל העולם, גובים מחיר נפשי כבד. תוסיפו את המודעות העולה של הורים בעולם המערבי לצרכים של הילדים, והביקוש למטפלים מכל הסוגים כנראה ימשיך לעלות. מסתבר שהבחור כן חשב בעבר ללמוד קלינאות תקשורת. לא זוכרת למה החליט אז שזה לא מעניין. בדיקה מהירה מעלה שבישראל אין לימודים לתואר כזה באנגלית, אז זו לא אופציה רלוונטית בכל מקרה. עדיין, כדאי להיכנס לעמקן של תכניות הלימודים הבינלאומיות בישראל, יש מצב שיש שם כמה שיכולות להתאים. מיומנות אחרת שיש בה ביקוש שהולך ועולה קשורה להנחיית קבוצות. זו אמנם לא עבודה פרטנית, אבל עדיין אינטימית ומועילה ישירות לאנשים איתם עובדים. יש פרנסה, אולי גם תעלה כי ארגונים מתחילים להבין שלמפגשים הפיזיים יש תפקיד מאוד חשוב מכדי לתת להם סתם להתגלגל ולא להיות מוכוונים ומשמעותיים. עוד כיוון שאפשר לבדוק.

אחד הנושאים שיושבים ברקע ההוא העליה שהבחור חושב עליה כבר שנתיים וכרגע מאוד רוצה לעשות. זה חלק ממהלך אישי שמאוד קשור בזהות שהוא רוצה לבנות. כדאי להכניס אותה מראש לקבלת ההחלטות, למרות שלכאורה אינה קשורה למסלול המקצועי. למשל אחת המטרות שלו היא להתאקלם טוב בארץ, ויש לו חשש מפספוס של תקופה אחרונה שמאפשרת גיבוש. כלומר יש עוד סיבות לזנוח את התואר האמריקאי, לעשות עכשיו עליה ולהמשיך ללמוד כאן לתואר אחר.

הבחור כנראה יעשה איזשהו קורס ניהול פרויקטים, לא צריך משהו יותר מידי רציני בשלב הזה, כי זו יכולת שיש לו, הוא עוד עלול ליהנות מקורס כזה, ואין שום סיבה לדחות. אם תעלה ברצינות האופציה לעשות עליה עכשיו, אעזור בחיפוש ומימוש האופציות האחרות.

בכללי, איך תדעו אם הייעוץ היה טוב ומועיל? האם אפשר לעשות את זה לבד? מתי בכלל צריך את זה? עוד שאלות?